אינדקס חברי איגוד
הצטרפו לאיגוד פנימי
לוח ארועים

גם הרשויות המקומיות רוצות חלק בהצלחת תעשיית ההיי-טק בישראל

גם הרשויות המקומיות רוצות חלק בהצלחת תעשיית ההיי-טק בישראל 

תעשיית ההיי טק הישראלית משגשגת וזה לא נעלם מעיניהם של ראשי הרשויות המקומיות בישראל. בשנתיים האחרונות, התקבלו פניות ובקשות מצד רשויות ועיריות שונות שביקשו לבדוק מה יחסן ומיצובן בכל הקשור לתעשיית ההיי-טק הישראלית. מה מספר חברות ההיי-טק שפועלות בתחומן? כיצד הן ממוצבות לעומת ערים אחרות בישראל? מה מייחד את העיר או האזור מבחינת פרמטרים שונים כמו המגזר הטכנולוגי, שלבי החיים של החברה וההכנסות, מי עומד מאחורי החברות? אקזיטים של חברות שפעלו בתחומן ויש להתפאר בהם וכדומה. ראשי הראשויות רוצים לדעת כיצד יוכלו לעודד חברות היי-טק נוספות להעתיק את משרדיהן לתחום המוניציפלי שלהם?

לנגד עיניה של הרשות עומדים מספר יתרונות פוטנציאלים בפעילות שכזו:
• מיסים ישירים – תשלומי ארנונה, שילוט ועוד. כסף הזורם ישירות לקופת הרשות המקומית.
• ייצור מקומות עבודה ואפשרות לראשות המקומית להתחזק ולעודד מעבר של תושבים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. הרי ידוע כי אזרחי ישראל אינם אוהבים לגור הרחק ממקום העבודה שלהם ולעמוד בבוקר בפקקים.
• תמיכה ותעסוקה בעסקים קטנים שנותנים שירותים תומכים לחברות היי-טק. שירותים כגון שירותי הסעדה, תחבורה, פיננסים ועוד הנהנים מכוח הקנייה הגבוה של עובדי חברות ההיי-טק.
מיתוג אזור תעשייה או מרכז מסחרי בתחום כזה או אחר אינו המצאה חדשה; מזה עשרות שנים ממותג רחוב הרצל בתל אביב כמקום בו אפשר למצוא ריכוז של חנויות ונותני שירותים בתחום הריהוט, ורחוב נווה-שאנן היה ידוע בזמנו בתחום ההנעלה. המגזר העסקי הוא תופעה ידועה וחיובית שכן ריכוז של מספר עסקים בתחום מסויים מייצר סביבו אקו-סיסטם שלם שמשרת את הלקוחות, הספקים, הקהילה ובעלי העסקים.

ישנם אזורים שצמחו בצורה טבעית כמעט מאליהם. אזורים כמו פארק המדע ברחובות שצמח בצמידות למכון ויצמן, או מת"מ בחיפה שצמח למעשה סביב החברות IBM ואינטל. כיום רווחת אף יותר התופעה של אזורים שצצים וצומחים באמצעות יד מכוונת, אזורים כמו קרית הסייבר שקמה בבאר שבע. העיר תל אביב-יפו נהנית ממגזר היי-טק עצום שצמח בצורה אנדוגנית מעצם העובדה שזו העיר המובילה בישראל מבחינה כלכלית ותשתיתית, אבל גם בזכות תימרוץ משמעותי של העיריה באמצעות מנהלת עיר-עולם, פעילות האוניברסיטה וכמה וכמה מכללות ומכוני מחקר בתחומה, ומספר גדול של מאיצי סטארטאפים שממוקמים במקומות שונים בעיר.

ערים אחרות מנסות לקדם הקמת קלאסטר בתחומן בצורה אקסוגנית ויזומה: ביו-ירושלים שמקודם על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, פודטק באשדוד וקלינטק באשקלון ואנחנו רואים עוד ועוד ערים ורשויות מקומיות או אזוריות שמנסות להקים אצלן אקו-סיסטם יזמי מסביב לחממה או מאיץ סטארטאפים שכבר פועלים שתחומן.

גם מוסדות מחקר רוצים קלאסטר משלהם בדומה לזה שמקיף את מכון ויצמן ברחובות ומשפיע גם על נס ציונה. האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת חיפה ומכללת תל חי הם דוגמאות למוסדות מחקר שמנסים ליצר סביבה תומכת להקמה ותפעול של חברות הזנק בתחומן או בסמוך על ידי אספקה של תשתיות כגון משרדים או קווי תקשורת, גישה למעבדות מחקר ומתקנים אחרים שיש למוסדות המחקר להציע, וכמובן גם בניסיון לתמרץ את המוחות להישאר בסביבה – המרצים והחוקרים באמצעות חיזוק מערך מסחור הידע וקשרי הגומלין של האוניברסיטה עם חברות רב לאומיות ומכוני מחקר בחו"ל. גם הסטודנטים מתומרצים להשאיר את היוזמות הפרטיות שלהם בסביבת מוסד המחקר, להנות ממה שיש לאוניברסיטה או למכללה להציע, ולתרום במקביל לחיזוק מעמדה ושמה כגוף מוביל בתחום ההיי-טק.

עיריית תל אביב-יפו מובילה גם בתחום זה ונהנית ממוניטין כאחת הערים המובילות בתחום הסטארט אפ בעולם. מספיק להסתכל על פסטיבל ה- DLD שיחל בשבוע הבא במסגרתו תארח העיר במסגרת ה- Cities Summit אורחים מערים שונות בעולם שרוצים לבנות אצלם אקוסיסטם יזמי חי ופורה כמו בתל אביב.

היתה לחברת IVC הזכות להיות מעורבים ולתרום מניסיוננו לתהליך של תל אביב לפני כמה שנים כאשר מנהלת עיר עולם גייסה את עזרתנו בניסיון להבין מה מאפיין את העיר תל אביב בכל הקשור לתעשיית היי-טק המקומית. בתהליך האבחון והמחקר שארך מספר שבועות, נעזרנו במאגר המידע IVC-Online על מנת לפלח את מספר חברות ההיי-טק הפעילות בישראל לפי אזור ולפי תחום, ולאחר מכן המשכנו בפילוחים וניתוחים נוספים על מנת למצוא ולהציף מגמות והתפתחויות בכול אזור ותחום.

ממצאי הטבלה הראשונית מובאים כאן כדוגמא. 

 
 
מאז, הספקנו לעבוד עם רשויות מקומיות אחרות שרוצות ללמוד את ההצלחה של העיר תל אביב וליזום הקמת קלאסטר טכנולוגי של חברות היי-טק בתחומן או לחזק כזה שכבר קיים. לעתים אנחנו מוצאים את עצמנו מסייעים לראשי מועצות או עיריות להגיע להבנה שהם לא צריכים לשאוף להתחרות בתל אביב ובמה שיש לה להציע, אלא לחשוב מה מייחד אותם ואת מי שפועל בשטחם ולחזק את היתרונות היחסיים על מנת ליצור ייחודיות משל עצמם, גם אם היא בתחום נישתי. אם זו גישה לים, לשמש, לשטחים נרחבים, למכוני מחקר, לחברות אחרות שכבר פועלות בתחומם, לבסיסי צבא או ריכוזי אוכלוסייה - על הרשות המקומית לבחון מהו היתרון היחסי שלה ביחס לאחרות, למנף ולקדם אותו על מנת לבסס לעצמה קלאסטר בעל מיצוב ייחודי ומובדל שיצליח למשוך אליה חברות חדשות ולהשאיר יזמים קיימים בתחומה.


הכותב הוא קובי שימנה,
מנכ"ל חברת המחקר IVC

 

עבור לתוכן העמוד