500 מפוטרים בענף ההיי-טק - תחילת מגמה או מקרים נקודתיים?

בשבוע האחרון נרשם גל פיטורים חריג בתעשיית היי-טק. בענף מעריכים כי דו"חות מאכזבים שפירסמו חברות הטכנולוגיה האמריקאיות תרמו למצב, כמו גם התפשטות המשבר הכלכלי לסין. מנגד, חברות בתחום מדווחות על גיוסים נרחבים - ושמחות על הגידול במספר המועמדים
דרג את הכתבהדירוג כתבה 500 מפוטרים בענף ההיי-טק - תחילת מגמה או מקרים נקודתיים?: 0כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכביםללא מדרגים

מעל תעשיית ההיי-טק הישראלית מרחפת השבוע עננה כבדה נוכח גל פיטורים נרחב. בימים האחרונים התבשרו כ-500 מהנדסים ומפתחים ישראלים כי הם מפוטרים וחוזרים למעגל מחפשי העבודה. בין המפוטרים נמצאים עובדי בטר פלייס, פריסקייל, ECI, אורבוטק וסרגון.

"אנחנו רואים שהכלכלה העולמית בהאטה, וכשהעולם בהאטה גם ישראל צריכה להתאים את עצמה, במיוחד בתחום ההיי-טק", אומר ליאור אבירם, ראש תחום היי-טק והון סיכון במשרד עורכי הדין שבלת.

לדבריו, החברות הישראליות נדרשות לשינויים נוכח עונת הדו"חות המאכזבת של רוב חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, שהורידו תחזיות לקראת הרבעון הרביעי. "ההיי-טק הישראלי מפגין כיום בגרות. החברות יודעות שעליהן להציג רווחיות גם בזמנים קשים. מכאן הרצון לבצע התאמות למצב השוק בצורה הדוקה ככל האפשר. התחרותיות של התעשייה הישראלית תלויה בזה שהמנהלים יגיבו מהר למה שקורה בשוק. לכן, גם לטובת העובדים זה לשמור על יעילות וגמישות בתעסוקה", מסביר אבירם.

בשנה האחרונה המשבר העולמי איחר לפגוע בחברות הישראליות, ורבות מהן המשיכו להציג צמיחה. עם זאת, לטענת אבירם, התפשטותו של המשבר לכלכלה הסינית משפיעה על השוק הישראלי. "מה שהתחיל באירופה וקיים בארה"ב הגיע לסין, והירידה בצמיחה שם מורגשת באופן מיידי. נכון לעכשיו כל השווקים חווים מיתון במידה מסוימת, ולכן ברור שזה מגיע לישראל", הוא מוסיף. "יכול להיות שיהיו רבעון או שניים קשים, אבל אני אופטימי מכיוון שאנחנו מפגינים בגרות בהתמודדות עם משברים".

"אנחנו עולים כמו ארה"ב"

שער הדולר הוא גורם נוסף שיכול להסביר את העיתוי הדומה לפיטורים בחברות רבות, בעיקר בחברות המפתחות מוצרים בתחום התקשורת שמתחרות מול חברות סיניות. זה שנים משמיעים בכירי התעשייה טענות על כך שהירידה בשער הדולר פוגעת ביצואניות ההיי-טק הישראליות, שמקבלות תשלום בדולרים ומשלמות למהנדסים הישראלים בשקלים. כיום שער הדולר הוא 3.9 שקלים.

"הפיטורים בפריסקייל הם בראש ובראשונה תוצאה של שער הדולר מול השקל", טוען אלישע ינאי, ראש איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. "הדולר כבר מזמן היה צריך להיות חמישה שקלים. עלויות המהנדסים מאוד יקרות כי שער הדולר-שקל לא ריאלי, הוא צריך להיות מינימום 4.5 שקלים, לכן מפטרים בישראל ומגייסים במקומות אחרים. לא מצפים שיהיו מחירים של סין והודו, אבל כיום אנחנו עולים כמו ארה"ב", אומר ינאי.

"יש כל כך הרבה נישות וכל כך הרבה מקומות ויוזמות שאנחנו מצליחים בהם, ויכולים להמשיך להצליח", טוען ינאי. "העולם מוכן לשלם לנו על הידע. יש תחומים אחרים שסובלים מתחרות ישירה. יש מרכזי פיתוח ולא רק הם שסובלים מדולר-שקל לא ריאלי. אנחנו כמדינה חייבים להתעשת ולדאוג להיי-טק, כי זה מנוע הצמיחה העיקרי שלנו".

תזמון הפיטורים בתקופה הנוכחית נובע לטענת אורית נאור, מנכ"לית חברת ההשמה להיי-טק CPSJOBS, מכך שחברות ההיי-טק המתינו לתום תקופת החגים. "הדולר עלה וכשהוא עולה זה משפיע לטובה על ההיי-טק, כי מוכרים את המערכות בחו"ל. אז החברות חיכו לראות מה יקרה אחרי החגים, ועכשיו מתחילים להרגיש שלא כדאי יותר לחכות", מסבירה נאור.

לטענת אבירם, הפיטורים הנוכחיים בחברות הישראליות הציבוריות לא נובעים מאפקט דומינו. "הודעות הפיטורים התפרסמו עכשיו מכיוון שהחברות מעדכנות את המשקיעים בתוכניות שלהם לרבעון הבא, וזו ההזדמנות שלהן לעדכן את ההוצאות באופן שיתאים לצפי ההכנסות", מסביר אבירם ומוסיף כי הליך הפיטורים בפועל בחלק מהחברות כבר התחיל, ובחברות אחרות יתחיל בשלב מאוחר יותר.

"החברות עטות על השלל"

אף שלמראית עין עלול להיווצר הרושם שגל פיטורים שוטף את תעשיית ההיי-טק, גורמים בתעשייה, ובהם מנהלים ונותני שירותים, סבורים כי ישראל אמנם מושפעת מההאטה העולמית, אך מדובר במקרים נקודתיים. בעוד שחלק מחברות ההיי-טק מפטרות או מצמצמות את שיעורי הגיוס, חברות אחרות ממשיכות לשדר עסקים כרגיל, בהתאם לתחומי העיסוק שלהן ובהתאם לכספים שגייסו.

"מפתחים מנוסים שבקיאים בתחומי האינטרנט, המובייל והסקיוריטי לא צריכים לדאוג. הם ימצאו עבודה בקלות", מרגיעה נאור. חברות רבות שנמצאות כיום בהליכי גיוס פועלות בתחומים אלה, כמו חברת התוכנה קליקסופטוור שמגייסת 100 עובדים וחברת האינטרנט קונדואיט שמגייסת כ-40 עובדים.

"אנחנו לא מרגישים בשינוי. הפעילות אצלנו ממשיכה ושיש גידול בגיוסים", אומרת שירלי אברני, רכזת גיוס בקונדואיט. "לאורך הזמן אנחנו כל הזמן בצמיחה. יש אצלנו כמות גדולה של משרות פתוחות". לדבריה, מפוטרי חברות כמו בטר פלייס כבר החלו לשלוח לחברה קורות חיים וכיום יש עלייה בכמות הפניות ממועמדים, שאותה היא מסבירה בהתעוררות שאופיינית לתקופה שאחרי החגים.

חברות נוספות שמגייסות בימים אלה עובדים כוללות את חברת התוכנה סאפיינס, שמגייסת כ-50 עובדים, את חברת בדיקת יישומי המובייל פרפקטו מובייל שגייסה באחרונה 15 מיליון דולר ומגייסת כעת 20-30 עובדים. גם בחברות שירותי המחשוב נמשכים גיוסים: חטיבת ההדרכה של מטריקס, ג'ון ברייס הדרכה, מגייסת כ-100 מדריכים ומפתחי הדרכה ונס טכנולוגיות פותחת בהליך גיוס של 450 עובדים למרכז הפיתוח החדש שלה בבאר שבע. מפוטרים בתחום השבבים יוכלו לחפש עבודה במרכז הפיתוח החדש של אפל בישראל שמגייס עשרות עובדים בחודשים האחרונים.

גם בחברות האבטחה לא חשים במשבר ואף שמחים שמאגר המועמדים לעבודה גדל. "אנחנו לא מרגישים את המשבר בתחום שלנו. אנחנו מוצר חובה, לא מוצר שהוא Nice to Have", אומר אודי יצחייק, מנהל תפעול ומשאבי אנוש של אימפרבה בישראל, שמגייסת בימים אלה 30 עובדים. יצחייק דווקא רואה הזדמנות בפיטורי העובדים. "ברוב התקופות אפשר לראות שכשחברות חוות משבר, אם מדובר בקיצוצים או בסגירה, יש חברות שעטות על השלל בשמחה. עבור חברות אלה גלי הפיטורים מספקים כמות גדולה של מועמדים טובים שלא תמיד קל למצוא. פתאום במקום לגייס עובד אחד או שניים בשבוע, אנחנו יכולים לעבור לארבעה בשבוע" טוען יצחייק. "בסוף היום התמונה מאוזנת חיובית. השוק לגיוס עובדים חם. בתקופות הקשות ראית חברות שהתנהלו בצורה יותר שמרנית והן הרוויחו כי הצליחו לגייס עובדים טובים יותר בקלות".

לדברי פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה, המתמחה בין השאר בהשמה בתחומי ההיי-טק, החברות הגדולות ממשיכות בעסקיהן כרגיל וכך גם חברות הסטארט-אפ והחברות הבינוניות. מגמת ההצטמקות, היא טוענת, מורגשת בחברות התקשורת ובחברות השבבים. "חברות כמו נייס, צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס ממשיכות לגייס, וגם חברות סטארט-אפ ממשיכות לצמוח. גם מרכזי הפיתוח יציבים - יבמ ישראל מחזקת את עצמה כל הזמן, וכך גם EMC ואינטל", היא קובעת.

באינטל אכן מציינים שלא חל שינוי בהיקפי הגיוס עד כה. החברה מילאה ב-2012 כ-1,400 משרות, מתוכן 600 חדשות - היקפי גיוס דומים לאלה של 2011. לפי סמדר גורודינסקי, מנהלת הגיוס של אינטל ישראל, "השנה היחידה עד כה שבה חלה ירידה בגיוסים היתה 2009, בעיצומו של המשבר העולמי".

"יש ביקוש רב ליוצאי יחידות טכנולוגיות ובוגרי מוסדות אקדמאיים עם ציוני גמר טובים למגוון תפקידים ראשוניים טכנולוגיים ואבטחת תוכנה", טוענת צוקר. "ההאטה בגיוסים מתבטאת בכך שחברות מתמהמהות בגיוסים יותר מבעבר: קצב קבלת ההחלטות אטי יותר. האטה משמעותית בגיוסים ניכרת בתחומי האדמיניסטרציה ובתפקידי המטה, כמו גם בתפקידי פיתוח עסקי, מנהל פרויקטים ומנהלי מוצר. שיווק און-ליין הוא עדיין תחום נדרש. צריך לזכור שפיטורים תמיד מייצרים גם אימפקט פסיכולוגי שעשוי להוביל להאטה, גם אם אין בכך צורך אמיתי".

בניגוד למצופה, דווקא עבודה בסטארט-אפ עשויה להתגלות כמקלט בטוח. "סטארט-אפים מתנהגים לאו דווקא כמו השוק, כי הם פחות תלויים במכירות. בדרך כלל התקציב השנתי לא בנוי על מכירות אלא על מו"פ ושיווק, ולכן חברה קטנה בשלבים מוקדמים תושפע פחות. לעומת זאת, חברה שהגיעה לשלב הצמיחה עלולה לא להצליח לבצע אותה, שם זה עלול להיות קריטי", טוען אבירם.

לדברי נאור, הפיטורים בתקופה האחרונה אירעו בחברות בשוק החומרה ופיתוח השבבים, המושפעות מהאטה כללית בשוק. "שוק החומרה בעייתי יותר כי מפתחי השבבים וכל מה שמסביב לזה - בדיקות, פיתוח והמכשירים עצמם - כבר לא מתחדשים כמה זמן", טוענת נאור. חברות בתחום זה מושפעות לטענתה מאפקט דומינו - כשיש צמצום בשוק מסוים, כמו טלפונים אלחוטיים, החברות שמפתחות את השבבים למערכות נפגעות, כמו במקרה של DSPG שפיטרה עשרות עובדים בשנה האחרונה.

אמנם על הרבעון הרביעי מעיבה עננת פיטורים, אך נתוני הגיוסים של חברות כוח האדם מראים על עלייה בגיוסים ברבעון השלישי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עוד לא פירסמה נתונים ביחס למשרות הפנויות ברבעון השלישי של 2012, אולם מנתוני הרבעון השני עולה מגמה חיובית שלא מעידה על צמצומים - 4,110 משרות פנויות של מהנדסים, המספר הגבוה ביותר מיולי אשתקד.

מכלל המשרות של המהנדסים, העלייה המשמעותית ביותר חלה במשרות של מהנדסי מחשבים. "ראינו עלייה משמעותית של 15% במספר המשרות, וזה יפה, כי בדרך כלל יולי, אוגוסט וספטמבר נחשבים למתים. היתה גם עלייה מתונה במשכורות, בגלל עלייה של תחומים כמו מחשוב ענן, ביג דאטה, אינטרנט ומובייל", אומרת נאור.

עבור לתוכן העמוד